ארבעים מגדלי פרחים עבדו במושב כפר רות, סמוך למודיעין, בימיו הטובים.

בין גבעות שפלת החוף ויערות המחט בדרך לירושלים השתרעו אז 60 דונמים של שדות פורחים,
שהניבו מיליון ורדים בשנה. כולם נשלחו לחו"ל והקנו למושב שם של כבוד בבורסת הפרחים המפורסמת בהולנד.

העסקים פרחו ממש.

המשבר פרץ בשנות ה-90. התחרות הבינלאומית והקטנת מכסת העובדים הזרים עשו את שלהן.
"המושב נעשה ג'אנק. במקום שדות, פורחים כאן גרוטאות, מסגריות, נגריות ועשבים שוטים",
אמר השבוע רואי אליהו, מגדל הפרחים היחיד מהמושב שהצליח לשרוד, להמציא את עצמו מחדש אל האלף השלישי.
 

העסק המשפחתי שלו, "שושי", מגדל ומוכר היום פרחים לשוק המקומי בלבד, בשיווק ישיר - מהחקלאי ללקוח. החקלאי, במקרה הזה, הוא אביו של אליהו, מאיר, בן 65. השבוע הזה הוא אחד הלחוצים בשנה בעסק של אליהו. יום המשפחה, שחל היום, הוא הסיבה הראשונה לכך. באופק כבר רואים גם את יום האהבה (ולנטיינ'ס), שמצוין ב-14 בפברואר, ואת יום האשה הבינלאומי, ב-8 במארס. "התקופה הזו עמוסה ואנחנו מכפילים בה ולפעמים גם משלשים את המכירות", אמר אליהו.


20 עובדים בעסק המשפחתי. 17 ישראלים - נהגים, מוקדניות ועובדי מינהלה - ושלושה פועלים תאילנדים, שעובדים בשדה עם אליהו ואביו. "נוצר מצב אבסורדי, ששלושה עובדים זרים מחזיקים ומפרנסים את כל השאר. בלי הגידולים שלהם לא תהיה פרנסה לאחרים", אמר אליהו.
את התלונות הוא מפנה לממשלה, שמקמצת, לדבריו, בהיתרי העבודה לזרים, בניסיון חסר סיכוי לעודד ישראלים לעבוד בשדות הפרחים שלו. "ניסינו, אבל אף ישראלי לא מוכן ללכלך את הידיים. כנראה אין לנו גנים לזה. אולי היה ונגמר", אמר. "מלחמת הקיום", כפי שהוא מכנה אותה, אילצה את אליהו להפסיק כליל את גידולי הכלניות ולהקטין את שטחי הצבעונים והנוריות. פשוט, אין מי שיקטוף אותם.
 

שמו של העסק, "שושי", מבוסס על טעות נפוצה. "הישראלים אוהבים ורדים, אבל קוראים להם בטעות שושנים. זו שגיאה שהשתרשה כאן", אמר אליהו. ובכלל, הוא קובל, "בישראל אין תרבות פרחים". בעוד שאירופה "בכל בית תמצא זר", כדבריו, בישראל יכול אדם להעביר שנה שלמה בלי פרחים בביתו, עד שמגיע אירוע מיוחד כמו יום הולדת. "זה הבדל במנטליות ובתרבות", הסביר. "לישראלים אכפת במיוחד מהגודל של הזר. בזמן שבאירופה מעדיפים בוקטים נמוכים ומלאים, כאן זר גדול מעיד שהשקיעו בך הרבה, ולכן מוערך יותר", הוסיף.

כדי להעלות את המודעות - ולהגדיל, על הדרך, את המכירות - מחפש אליהו "תירוצים וסיבות", כדבריו, לשכנע את הישראלים לקנות פרחים. בטבלאות שהוא שולף מהמחשב מפורטים עשרות סוגי פרחים בשיוך לאירוע או מסר מסוים. כך, למשל, חיננית רב-שנתית מסמלת אהבה נאמנה, וחרצית צהובה תסמל אהבה שבירה. ציפורן מפוספסת פירושה - "לא, סירוב". מנגד, אסתר השדה היא אהבה אמיתית. *